לאב איז אין דה אייר
אמש צעדתי לראשונה עמוק בדרכים ההרריות בווייטנאם, תמיד תר אחר המקום המושלם ללון. מקום שבו אני יוכל לנגן בחליל הדימיוני מתחת כוכבים זרים ולכתוב את שירי הבא על הא ודא. הסוליסטיות ממכרת, אלא שהפעם הדרך הובילה אותו ללב הפועם של מרכז הכפר של בני השבט דאו. ובכן, חשבתי לי , נראה שהבדידות תאלץ לחכות.
לפתע, התמונה שציפיתי והיא עם זקני הכפר יושבים ומעשנים התחלפה בתמונה אחרת.
ארבע נשים בנות השבט, לבושות בשמלות מרהיבות עין ואדומות, הקיפו אותי בחיוכים כובשים. הן נראו כאילו יצאו מתוך סיפור אגדה מודרני, ספק נסיכות יער, ספק דוגמניות על מסלול תצוגה עתיק. אני שרגיל לנוף אלפיני ומיוער ושקט, מצאתי את עצמי במרכזה של מערבולת צבעים וחיוכים(וחתונה מקומית).
"אה, שלום לכן, נשות ההרים" אמרתי בביישנות ובאנגלית.
אחת הנשים, זו עם התכשיט הגדול, והמרשים ביותר, חייכה חיוך שגרם לשמש להחוויר. "שלום לך זר, אתה תייר?" שאלה באנגלית במבטא משעשע. לפני שהספיקתי לענות, הייתי מוקף. וריח ניחוח של עשבי תה מרגיע שנידף מבגדיהן סימם אותי קלות. הן התקרבו ובהו בקרחתי. ושאלות/בדיחות אודות הראש נטול השיער שלי היה עיקר השיח.
ובנימוס שאלו אם אפשר לגעת בראשי, כמובן עניתי. ובעברית מלמלתי "שלא יגמר לעולם...'
תהיתי אם הגעתי בטעות ליקום מקביל שבו תיירים הופכים למרכז אטרקציה.
"כמה זמן אתה כאן?" שאלה אחת הנשים מצד ימין שלי. ומשכה בעידנות בזרועי, היא הייתה עם העגילים הנוצצים ביותר.
"בערך...30 שניות?" עניתי במבוכה שרק גדלה.
"אבל מרגיש כאילו אני מכיר אותך לנצח ." מנסה להניע את שורות המחץ שכמעט תמיד עובדות
הנשים פרצו בצחוק מתגלגל. "אתה ביישן, איש נודד" אמרה היפה והגבוהה מביניהן. "בוא, נלמד אותך לרקוד! ,יש חתונה הערב ואתה בא איתנו." פקדו עלי.
הרצתי לכמה רגעים בראש את החתונה הויטנאמית שאני משודך בה למקומית עם הבגדים והטקסים. צחקתי בקול.
בחזרה לשטח.
לפני שיהיה מאוחר מדי ואני באמת מתחת לחופה עם מקומית חביבה, חשבתי איך אני בנימוס נעלם להן, ועושה לשבט הדאו האסייתי " ויברח "סטייל מזרח תיכוני אוריגינל.
בזוית העין מצאתי שביל שנכנס ליער , התחלתי לצעוד לכיוון. אבל שוב, הדרך נחסמה על ידי ארבע פיות אדומות. ולא בטוח שרציתי שהיא תתפנה.
"לאן אתה הולך!?" שאלה ההיא עם החיוך הענק וידיים משולבות בהפגנתיות.
"לאן שתגידי אלך" עניתי נבוך, באנגלית .
ובעברית מילמתי, אללה באכתי איך הסתבכתי.
