כ 10 ימים עמוק לתוך המסע של 2024. כמיטב המסורת בעשור האחרון אני נודד בעולם ומחפש את החורף המושלם.
המעבר החד מהחקלאות והעבודה בפרדסי הדרום בטמפ של 25 מעלות בצל המלחמה לצפון אירופה בטמפ של 10- עם תיק על הגב היה מוזר לי.(מתגעגע לקטיף הקלמנטינות!) ובכל זאת ולשמחתי הוזמנתי לקהילה צנועה של מקומיים במרכז שוודיה שם התנחלתי לעת עתה, בבית הצהוב שהוא חלק מכפר קטן המוקף בשדות ואגמים.
סדר יומי נעים, שכולל טיפול בסוסים מרהיבי העין וענקי גוף והמאד חברותיים+ משפחה של ברווזים המספקת לנו 5 ביצים בכל יום וחתולים עייפים שלא מפסיקים לישון לי במיטה.
לאחר שיגרת הבוקר עם החיות אני נכנס לתקן, לשפץ ולבנות ברחבי החווה שקיימת מעל 100 שנה. בעיקר עבודות עץ, קצת עץ לחימום לאח בבית הצהוב, וטיפולים שוטפים באורוות לאחר החורף הקשוח שהיה. בנוסף אנו מתחילים בהכנות לקראת האביב, בו אנו נקים בקרוב בשדה החציר שנקצר שטח גלאמפניג לתיירים.
השקט כאן מופתי. או כמו שהשוודים אוהבים לומר- אבסלוט! (יעני לגמרי) החיות, האנשים המכוניות בכביש כולם בדממת אלחוט. וגם מחשבותיי דממה, הכל אצלי כמעט על מיוט משום מה, אולי עדיין לא התרגלתי למדינה או סתם ליבי בארץ ומוחי כאן...
אבל מדי פעם כן חולפת בי מחשבה מה אם...?
ואז כשהשלג נערם בחוץ, אני מבין שאין מה לגלוש למחשבות טפלות. עונות השנה ממשיכות, החורף נותן את הופעתו הלבנה אחרונה, ושום מחשבה בעולם לא תעצור את בואו של האביב שממש כאן כמו העגורים שנוחתים אצלנו בכל בוקר ללקט תולעים ותפוחי אדמה שנשארו.
תודה למתקשרים ולשולחי ההודעות. וכמובן ללקוחותי המדהימים שחפצים להיפגש במים
. אז ממש עוד שניה, מעט אחרי החג ניפגש...
לבנתיים דש חמה משוודיה הלבנה והחביבה.
