באותו בוקר נפלא למרגלות אחד ממעברי ההרים האינסופיים בצרפת, ציפתה לי הפתעה.
בעיצומן של ההכנות (קיפול האוהל, קפה, מתיחות) לעוד יום של יום רכיבה ארוך, הבחנתי במכונית שמתקרבת לעברי. מהמכונית יצאה גברת צרפתייה חביבה מאד וחיוך על פניה.
היא שאלה כמה שאלות בצרפתית, שלא ממש הבנתי ואז סימנה לי שזה בסדר גמור ולא קרה שום דבר.
היא חזרה למכוניתה ושבה אלי עם ספל קפה חם ובידה השנייה קוראסון שוקולד… כן, קפה ומאפה ב – 06:00 באמצע שום מקום, יותר מדהים מזה? זהו, שאין!
רק מריח השוקולד כמעט התעלפתי ויש מצב שרוק נזל מפי.
כשראתה שאני בהלם מוחלט, היא דחפה את הקפה לידי ואמרה לי עוד כמה משפטים בשפתה החיננית. לא הספקתי לשאול למה? ובמה זכיתי? היא כבר בירכה אותי לשלום – ונסעה לדרכה…
תאמת, הייתי בהלם.
לא ידעתי מאיפה זה צנח עליי, מצאתי את עצמי עומד בבוקר קלאסי שכזה שיש רק באלפים. ערפל עדין, קצת רטוב ושמיים כחולים והכל על שפת נהר במרכז האלפים הצרפתיים, עם קפה ומאפה…
ובלי שמץ של מושג למי להודות. לא יכולתי לבקש התחלה של יום רכיבה מוצלחת מזו. החיוך הענק שהיה על פני באותו בוקר נדיר, ירד מהר מאד בעלייה הראשונה של אותו יום.
במהלך מסע האופניים יצא לי לפגוש אנשים יוצאי דופן ומכניסי אורחים. כשמצאתי מדי פעם “אינטרנט קפה” בכדי לשלוח בקשות ללון בהם וסיפרתי את סיפור מסעי הצנוע. קיבלתי עשרות הזמנות ללון אצל משפחות, רווקים, זוגות צעירים שרק רצו להכיר את הזר שהגיע לעירם או לביתם המבודד עם אופניו הכבדים.
אין לי מספיק מילים לתאר את קבלות הפנים החמות, המדהימות והמרגשות שהפכו את מסעי באירופה מטיול אופניים מרתק ויפה לחוויה חלומית.
מרתק כיצד משפט בגסט-האוס נידח בהודו הרחוקה יוצר מסע מופלא עם חוויות אין-ספור האצורות ב-5000 ק”מ של כביש, 20- מעברי הרים אלפינים, 5-חודשים, 4-מדינות ויבשת ישנה אחת.
אין לי ספק שבסוף המסע הייתי מותש ושבע. אבל ידעתי שזו תחילתו
של מסע אחר, ארוך ושונה, שזרעיו נטמנו באירופה…
נתראה בשבילים.
צורי קינג
